הרים אדירים מתנשאים לרקיע
מפלים עצומים יורדים במדרון
ובין סלע לזרם, בינות לירוק
מתפתל לו השביל ועולה עוד ועוד
עם נעליים כבדות גרזן קרח ביד
תרמיל ענקי שהורס את הגב
לא נכנעים ופוסעים עוד פסיעה
מקוים כבר לראות את הסוף והבקתה
בדרך לא דרך ממשיכים לעלות
הנוף מסביב שווה כל פסיעה
עוצרים קצת לנוח וללגום מהנחל
מנסים לתפוס את הכל בתמונה
בסוף מגיעים לבקתה מבודדת
נופלים לרצפה באפס כוחות
שוקולד חם, בדיחות ומנוחה
הם פיצוי הולם לקשיי המסע